הוף!
האתר
להנחלת מורשת
סבתא רבקה
שלום
לכולם,
פינת
השאלות
והתשובות
השאלה:
נשאלתי, על
ידי שואל
אנונימי, למה
התכוונה סבתא
רבקה כאשר אמרה
"החתולים
לפקוד עלי"?
התשובה:
ובכן, גדולי
החוקרים
נחלקו בסוגיא
זו. נציג את 2
האסכולות
המרכזיות:
האסכולה
הראשונה
סוברת כי
משמעות
הביטוי היא
"החתולים לבכות
עלי". כלומר –
ברגע שסבתא
רבקה הייתה
חוזרת לביתה בהרצליה, החתולים
היו בוכים.
בתוך אסכולה
זו יש 2 תת-אסכולות:
האחת סוברת כי
החתולים בכו
כיוון שרצו לגרום
לסבתא רבקה
להאכיל אותם.
תת האסכולה
השנייה גורסת
כי החתולים
בכו כיוון
שהיה להם טוב
לפני שסבתא
רבקה חזרה
הביתה.
האסכולה
השנייה
סוברת כי
משמעות
הביטוי היא
"החתולים לקפוץ
עלי". כלומר –
ברגע שסבתא
רבקה הייתה
חוזרת לביתה בהרצליה,
החתולים קפצו
עליה. הסיבה לקפיצה
לא ברורה.
אין
הכרעה בין שתי
האסכולות.
פינת
הפתגם
והשבוע: "SOROOSHTOOL BOROOSHTOOL" "סורושטול
בורושטול".
משמעות
הביטוי היא "עם
העור
והעצמות".
בביטוי
זה משתמשים
כדי לתאר את
חוסר ההיגיינה
שבהכנת
מאכלים על ידי
גורמים
מסחריים.
למשל, רכישת
דגים ממולאים
מן המוכן אינה
מומלצת כלל כיוון
שהמוכר בחנות
הדגים טוחן את
הדג עם העור
והעצמות, ולא
מנקה קודם את
הדג. כאשר
רואים מאכל
החשוד ככזה
שהוכן על ידי
גורם מסחרי
ללא ניקוי
קודם, אומרים
בפנים מודאגות
"סורושטול
בורושטול".
כאשר מוגש
לך מאכל
המתאפיין בסורושטול
בורושטול
– יש לזכור את
הפתגם "נמקל
אני – איני" (=לא
צריך לאכול, אלא
לשתות!).
בשבוע
הבא: משמעות
הביטוי "לוסטושון
– ביסטושון"
עצת
השבוע
כיצד
תסב את תשומת
לבו של עמיתך
ההונגרי לכך שעל
ידכם מצוי אדם
שמוצאו מזרחי?
אל
תסתכן באמירה
גסה וברוטאלית
כמו "תראה, הנה
פרענק",
אלא אמור "אדם
זה בא
מפרנקפורט". והמבין
– יבין.
כמובן
שזיהויו של
אותו אדם כאדם
ממוצא מזרחי הוא
על ידי אפיון
צבע עורו,
ובמילים
אחרות: "שהור
פנים".
חידת
השבוע
פתרון החידה
מהשבוע שעבר:
מה שכח
שלום ללבוש
לבית הספר? = תחתונים.
מי הוזעק
לבית הספר כדי
להביא לשלום
אוכל? = יולהנייני.
מה הייתה
תגובתה של
אותה אישיות
למראה הכיתה המערבת
בנים ובנות? = זעקת
שוד ושבר: "יוהוהוהוההו
- מיט א נקייבע???
גמוווררא!
(ובתרגום
חופשי: אבוי
לנו – עם נקבות?
ללמוד גמרא!).
שלום פתר
את החידה
ראשון, וחפיסת
נצ'יקולדה
נשלחה אליו.
וחידת
השבוע הנוכחי:
מדוע לא
זכתה סבתא
רבקה בתחרות
יופי?
בין
הפותרים
נכונה יוגרל עייץ אחד
פינת
התרבות
והפעם
שיר לירי אהוד
על סבתא רבקה:
אייד
קטו הרום
נייד (אחת
שתיים שלוש
ארבע)
קיצ'י קוטיו
הוו מייד? (כלב
קטן – לאן אתה
הולך?)
אוהיד אולא קוקלני (אני
הולך לחרבן)
אישטד ירא
פופלני ! (ואתה
תאכל את זה)